עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
שחר אבגי
בת 16
נחשבת חננה
גבוהה
רזה (או לפחות זה מה שאנשים אומרים)
שונאת שאנשים מתקנים אותי
חברותית
מאוהבת בביטלס וברולינג סטונס
הכי אוהבת לקרוא ספרים
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
יוני 2015  (4)
ספרים שכדאי לקרוא
•  מדוע נשים אוהבות גברים
•  הרלן קובן/שש שנים
•  נערה עם קעקוע דרקון
•  חמישים גוונים של אפור
•  הסתערות של תשוקה
•  דמדומים
•  יצורים יפיפיהים
•  השטן לובשת פראדה
•  הארי פוטר
•  פרש הברונזה
•  עשן שחור
•  אחת שיודעת
•  רומן רוסי
•  יום שני כחול
•  לב של דיו
•  אמנות ההקשבה לפעימות הלב
•  משחקי הרעב
•  הרלן קובן מחסה
•  שעות מתות
•  משוואה עם נעלם
•  לנצח
•  צופן דה וינצי
•  אשמת הכוכבים

מטרות לחופש:להפסיק לחשוב

24/06/2015 23:25
שחר אבגי
החיים שלי, חופש גדול
חופש גדול. הסיוט של חיי. כן כן אני יודעת... 'מה את מטומטמת?? -חופש גדול זה הכי כיף' אז נכון אולי בשביל רוב האנשים זה כיף  אבל לא בשבילי... חופש גדול גורם לי לשעמום ושעמום גורם לי לחשוב כמו פילוסופית וזה לא עושה לי טוב .. שלא תבינו אותי לא נכון. אני אוהבת לנוח ואין לי בעיה עם חוסר במבחנים או בלימודים אבל העודף חשיבה על משמעות החיים שלי גורם לי לרצון לתלות את עצמי מהמנורה. סתם,צחקתי (פעם מישהו אמר לי ש"סתם, צחקתי" זה השקר האהוב עליו.. אני מאמצת)  בכל מקרה.. בחופש הגדול. חוץ מהמחשבה על משמעות החיים אני חושבת גם על השנה שעברה וכל שנה זה מבאס לי את התחת מחדש ... רק כדי שתבינו.. אני ילדה חרשנית. אני יכולה ללמוד למבחנים ימים.. שבועות ובסוף לקבל ציון חרא! זה קורה רוב הזמן.. עכשיו אתם בטח חושבים "אוי כמה נורא כבר יכול להיות? בטח היא בכיינית ומתבאסת מציון 96.. אז זהו שלא. אני מקבלת ציונים גרועים. למרות שאני לומדת מלא. ואחרי אחד עשרה שנים בבית כלא הזה שנקרא בית ספר זה מתחיל לדכא באיזשהי צורה... כי אני רואה כל כך הרבה חברים שלי שבקושי לומדים למבחנים ומקבלים ציונים מעולים וממש טובים אז אתם יכולים להבין למה זה מדכא את התחת... בכל מקרה מה שאני מנסה להגיד זה שכל החוסר הצלחה הזה גורם לי לחשוב שאני אף פעם לא אצליח בכלום גם אם אני באמת אנסה וזה ממש ממש ממש מבאס. ואם אתה קורא את זה עכשיו וחושב "מי זאת הממורמרת הזאת" אז כן אני ממורמרת אבל רק בחופש הגדול כי אני חושבת יותר מדי ... כשאני לא בחופש אין לי זמן לחשוב על דברים כאלה... הנה לדוגמא היום ישבתי עם חברה שלי בארומה והיא אמרה לי "תחשבי שכל שניה שאת מאושרת יש אנשים שיושבים ובוכים על קרוב שלהם שמת בלי סיבה.." החופש נותן לנו לחשוב יותר מדיי לעומת זאת בית ספר מכניס אותנו למין מסגרת שחוסמת את הדמיון והיצירתיות הזאת עם חוסר בזמן. 
אז לסיכום... חופש גדול הוא לא טוב כמו שחשבתם לפני. 
"על כל דקה שאתה כועס אתה מאבד שישים שניות של אושר" 
לילה טוב-שחר-
תיאו
תיאו
25/06/2015 09:21
אני כל כך מזדהה איתך......
גם בקטע של המחשבות הפילוסופיות העמוקות מדי וגם עם החרשניות המופרזת והציונים ברצפה.
אבל אני לא חושבת שהעובדה שמישהו אחר סובל אמורה לגרום לי להרגיש טוב יותר. מותר לך לכאוב,גם אם מישהו אחר כואב יותר. זה לא משנה, זה לא אמור להפריע לך.
ואני שונאת שאומרים את זה.
אז נכון, על כל דקה שאתה כועס אתה מאבד 60 שניות של אושר, אבל אתה גם פורק כדי שאחר כך תוכל ליצור שישים דקות של אושר.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: